שיטת ראדזין וחב”ד (אריז”ל)

לפי שיטה זו יש לקשור 4 חוליות עם מספר כריכות משתנה: 7, 8, 11 ו-13 כריכות, הנמצאות בין קשר כפול אחד למשנהו. כל הכריכות, מלבד הראשונה והאחרונה שהן בלבן, צריכות להיות של תכלת (בדומה לשיטת רמב”ם).

האדמו”ר הזקן, ר’ שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן יא

סעיף א מצות ציצית בזמן שהיה תכלת מצוי היה מצותה שיקח ב’ חוטין צבועין [בצבע] הנקרא תכלת וב’ חוטין שאינן צבועין הנקראים חוטי לבן מפני שאין אנו מצווים לצבען ממילא נשארים בלבנותם

 

סעיף כח נהגו לעשות ד’ אוירים בין הה’ קשרים ולכרוך בכל אויר קצת כריכות כיצד לוקח ד’ חוטין מצד אחד של הכנף וד’ מצד השני וקושרם זה על [גבי] זה ב’ פעמים כי האחד לא יתקיים ואינו חשוב קשר כלל ואח”כ יכרך בחוט הארוך סביב הז’ חוטין קצת כריכות וחוזר וקושר ב’ פעמים זה על גבי זה וחוזר וכורך וכן יעשה עד שישלים ה’ קשרים כפולים וד’ אוירים בינתיים מלאים כריכות ואין שיעור למנין הכריכות שבכל אויר אלא יעשה כמו שירצה

 

סעיף ל נוהגים לכרוך באויר הראשון ז’ כריכות ובשני ח’ ובג’ י”א וברביעי י”ג כריכות שעולים כולם למספר ל”ט כמנין הוי”ה אח”ד ולפי שנוי הוא לציצית שיהיה אורך כל חוליות בשוה לכן באויר הראשון שהכריכות הם מועטים ירחיקם זו מזו ובאויר השני יקרבם זו לזו מעט ובשלישי יקרבם יותר וברביעי יותר עד שיהיה מדה אחת לכולם

 

סעיף לא יש נוהגין לכרוך הכריכות שבכל אויר חוליות חוליות דהיינו לאחר שכרך ג’ כריכות הראשונות ירחיק מעט ויחזור ויכרוך ג’ פעמים באותו אויר עצמו ואח”כ יכרוך א’ מאויר הראשון ויצרף לזה ב’ מאויר השני וירחיק מעט ויכרוך עוד ג’ פעמים וכן יעשה עד כלות הל”ט כריכות בי”ג חוליות קטנות וכן היו עושין בזמן שהיה תכלת

האדמו”ר מראדזין, ר’ גרשון העניך ליינר

ספרי התכלת, פתיל תכלת, דף קלב

בהא נחתינן ובהא סלקינן, שהגם שזכינו לתכלת אין לנו לשנות מנהגנו של חמישה קשרים וט”ל כריכות דהיינו שבעה, ושמונה, ואחד עשר, ושלש עשרה, אלא שיש לעשות הכריכות שלש שלש, כמו שבאמת יש נוהגין לעשות כן גם בלבן, כדי שיהיה מנין י”ג חוליות, והגם שנמצא שהקשר הוא בתוך החוליא בין השלש כריכות אין בזה קפידא, כי עם הקשר ג”כ נקרא חוליא, ויהיה כל הכריכות בחוט של תכלת חוץ מכריכה ראשונה הסמוך לכנף שיהיה בלבן, ויסיים בלבן בכריכה האחרונה שבחוליא האחרונה

הערות:

1. “קשר יחיד” יוצרים באמצעות קשירה פשוטה של ארבעת הפתילים שבצד אחד של הבגד עם ארבעת הפתילים שבצד השני. “קשר כפול” הוא למעשה שני קשרים פשוטים, זה על גבי זה.

 

2. כדי ליצור את הכריכה הראשונה לוקחים את אחד מפתילי הלבן, כורכים אותו פעם אחת סביב שאר הפתילים הנותרים ולאחר מכן תוחבים את קצה הפתיל הלבן לתוך הלולאה שנוצרה ומהדקים כדי ליצור קשר ולייצב את הכריכה. לכריכה זו משמש בדרך כלל החוט הארוך יותר המכונה “שמש” – ואיתו נמשיך לכרוך גם את שאר הכריכות הלבנות (על אף שאין כל חובה הלכתית להמשיך ולכרוך עם אותו פתיל).

 

3. “כריכה” תכולה תיעשה באותו אופן כמו הלבנה, אך באמצעות פתיל תכלת.

 

4. כריכה בת שתיים או שלוש לולאות תיעשה באופן הבא: החזק את שבעת הפתילים של הציצית ביד שמאלך (עם האגודל מתוח לימין). קח את פתיל התכלת שבו תרצה לכרוך (“השמש”) ביד ימינך וכרוך אותו מסביב ומתחת לאגודל השמאלי כדי ליצור מעין משולש, ואז כרוך אותו מעל לשבעת פתילי הציצית והכנס אותו דרך ה”משולש” הפתוח שיצרת קודם (באמצעות השמש התכול). כרוך את השמש סביב שבעת הפתילים פעם נוספת כדי ליצור לולאה או שתיים נוספות – ובסך הכל שלוש לולאות – ומשוך את כל הפתילים יחד בחוזקה (אתה עשוי להידרש “לשחק” מעט עם הפתילים כדי שהדבר יצליח). הערה: נוח ויעיל יותר להתחיל למשוך דווקא את הפתילים שבתחתית תחילה.

סרטון המציג את שיטת הקשירה בפירוט

למידע נוסף:

הוראות מפורטות עם איורים

איור ברזולוציה גבוהה