להיות קדוש

הרב יעקב מדן

ראש ישיבה, ישיבת הר עציון

מה כתיב למעלה מן העניין ועשו להם ציצית קפץ קורח ואמר למשה, טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית אמר לו משה חייבת בציצית אמר לו דברים שלא נצטווית עליהן ומלבך אתה בודאן. אמר טלית שכולה תכלת מה היא צריכה ציצית הרי הכל תכלת הרי התכלת הוא המזכיר לנו את הקב”ה.

(במדבר רבה 18:3)

מתודה שקיימת אצל חז”ל הרבה – סמיכות פרשיות הרי פרשת ציצית היא הפרשה הקודמת אנחנו לא כל כך מרגישים את זה מכיוון שקוראים את זה בשבתות שונות אבל בתורה יש רצף בין פרשת ציצית לפרשת קורח. אבל על פניו נראה שאין ספק שלסמוך את הציצית לפרשת קורח חז”ל הולכים לנו כבר בקומה השלישית היותר מסובכת הקומה הראשונה והבסיסית של העניין היא הרבה יותר פשוטה. נלך לסוף פרשת ציצית למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם ויקח קורח וכו’ ויאמרו עליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים נאמר במפורש נאמר למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם נאמר כי כל העדה כולם קדושים הוא בא ממש מתוך פרשת ציצית.

מה למעשה עומד מאחורי המדרש? דומה, שמה שעומד מאחורי המדרש, הוא הקשר האמיתי הקיים בין פרשת ציצית לבין בגדי כהונה. אני אזכיר רק בהלכה שבציצית מותרים כלאיים כלומר הבגד יכול להיות פשתן, הציצית היא תמיד צמר, למדו את זה מסמיכות פרשיות גם בספר דברים “לא תלבש שעטנז צמר ופישתים יחדיו” – “גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך” – כלאיים כלומר שעטנז. היתר כלאיים או שעטנז נלמד כמובן מבגדי כהונה בבגדי כהונה יש לנו תכלת וארגמן שזה צמר ושש משזר. שש זה פשתן כלומר השזורים שם יחד צמר ופישתים מה שאולי אומר לנו שבכלל כלאיים זה אולי לא מה שאנחנו חושבים – דבר רע – אלא אולי זה דבר מידי קדוש. כמו שנאמר לא תזרע כרמך כלאיים פן תקדש המלאה — אולי הדברים האלה אסורים דווקא בגלל קדושתם ולא בגלל מאוסתם.

אבל אני חוזר עומד כאן ברקע הקשר בין פרשת ציצית לבוש הציצית לבין בגדי כהונה שכדאי אולי לבחון אותו. ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת. מי לא שומע כאן טלית שכולה תכלת. אבל יש לנו גם צד אחר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת – ועשית ציץ זהב טהור ושמת אותו על פתיל תכלת אל מול פני המצנפת. כלומר הציץ שכמובן לא יכול שלא להזכיר לנו את הציצית שמים אותו על פתיל תכלת פתיל שקשור מאחורה הוא פתיל תכלת ממש כמו ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת.

עולה כאן שאלה בעצם שבואו עכשיו ננסה להגדיר בצורה למדנית על פי הליטבק שהזכרנו אותו מקודם מה נקודת המחלוקת בין קורח לבין משה בטלית שכולה תכלת. האם הציצית אמורה להיות מעיל או שהציצית אמורה להיות המקבילה של הציץ שדורש פתיל תכלת.

הבדל יסודי אחד שאני רוצה לעמוד עליו בין המעיל לבין הציץ – על המעיל נאמר לכבוד ולתפארת. בגד שנועד לכהן הגדול שיהיה מכובד שיהיה מפואר ודאי יש לו תפקידים נוספים אבל התפקידים הנוספים טמונים בפעמון וברימון וזמננו קצר מכדי לדבר עליהם אנחנו נדבר רק על כליל התכלת מול הטלית שכולה תכלת. המעיל יש לו תפקיד לכבוד ולתפארת. הציצית ניתנה לנו ומה לא אם לא לכבוד ולתפארת ונאמר כבר בספר זכריה וחזל דרשו איך הגויים יחזיקו את הציציות של בני ישראל וילכו אחריהם לארץ ישראל הבגד שלנו לכבוד ולתפארת. לא!

וכאן הוויכוח עם משה מה נאמר על הציץ והיה על מצח אהרון ונשא אהרון את עוון הקודשים אשר יקדישו בני ישראל. הציץ נועד לשאת עוון נעיין בפרשת ציצית ותשפטו אתם האם הציצית נועדה לכבוד ולתפארת או הציצית נועדה לשאת עוון. הציצית שנאמרה בעקבות חטא המרגלים וממש באותם מילים ולא תתורו כבר אמרנו? ששולח אותנו לשלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען והתרים את הארץ וכל מה שקשור שם בתרות ובתיאור וישובו מתור את הארץ מרגלים זה לא מילה מהתורה. מהבחיה הזאת- שם זה אנשים התרים את הארץ.

הציצת לא נועדה לכבוד ולתפארת כאן אולי טעותו של קורח אבל זו טעות פראדיינית.. זו היא טעות שנובעת מהשורשים הציצית נועדה לשאת עוון הציצית נועדה כמטלה. קורח צודק כתוב והייתם קדושים לאלוקיכם ומה אמר קורח כי כל העדה כולם קדושים הוא ממש צודק! הוא ממש לא צודק!

לא נאמר בשום מקום שכולם קדושים.

יש ציצית, תכלת דומה לים ים דומה לרקיע רקיע דומה לכיסא הכבוד כיסא הכבוד מזכיר לישראל את אבינו שבשמיים הציצית נועדה והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה’. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם. ואז למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם. הציצית היא הבסיס, היא הזרז, שמאפשר לא לתור אחרי ליבנו ואחרי עינינו שמאפשר לנו לזכור את מצוות ה’ ולקיים אותם ועל ידי כך להיות קדושים. אין פה קיצורי דרכים שברגע שלבשת ציצית נהיית קדוש.

יש הרבה אנשים אני מכיר את התופעה הזאת את הפסיכולוגיה הזאת של אנשים שמרגישים שהם לא בכושר אז הם קונים מכשיר כושר והם בטוחים שהם כבר בסדר. לא לא לא אחרי שקנית מכשיר כושר ושמת אותו בבית אז תוריד ממנו את כל הכביסה ותתחיל לעבוד עליו!… עכשיו אתה צריך להתחיל להזיע ולהזיע הרבה.

הציצית נועדה להיות המכשיר שבאמצעותו אפשר להתחיל לעבוד כדי להיות קדושים. אצל קורח זה לכבוד ולתפארת אז כי כל העדה כולם קדושים אף אחד לא קדוש. תתחילו לעבוד תהיו קדושים! גם הדבר הזה כל כך חשוב ומאפיין לנו מתוך מדרש חזל שקושר לנו את כל הוויכוח כאן לשאלה מהי כהונה. האם כהונה היא באמת איזשהי קדושה לכבוד ולתפארת או שררה, או שכהונה היא הצעד הראשון בדרך חתחתים בדרך ארוכה של עבודה קשה שאותה צריכים לעשות כל הימים. זה בעצם מה שהיצגנו לאורך כל המדרשים. בני עלי בטוחים בקדושתם כיוון שהם נולדו לכהן אין דבר כזה זה! זה שנולדת לכהן זה פותח לך את השער למסלול קשה מאוד שיש בו הרבה עליות והרבה ירידות ושמש יוקדת והרבה סלעים והרבה אבני נקש בדרך ושאותו צריך לעבור עד שאתה מגיע…

לא דרך קלה – דרך קשה. בסוף הדרך יש כמובן דבר גדול.

Becoming Holy

Harav Yaakov Medan

Rosh Yeshiva, Yeshivat Har Etzion

Rav Medan discusses the famous midrash about Korach. Korach asked Moshe what the halacha would be if you have a “tallit shekulo Tekhelet”, a  tallit that is made all out of tekhelet. Would that need tzitzit (and Tekhelet), or not? Moshe says it does and Korach claims it does not need tzitzit and Tekhelet.

Rav Medan points out that the parsha of Korach comes immediately after the parsha of tzitzit, and the language used in each is the same: by tzitzit the Torah  says, “Veheyitem kdoshim Le’elokaychem” that you should be holy to your God, and  Korach’s complaint to Moshe is “ki kol heidah kulam kedoshim ” – all the congregation is holy, and therefore, in his opinion, everyone should be a Kohen.

The similar languages highlights the connection between tzitzit and the Bigdei Kehuna, the garments of the Kohen. For example, in both it is permissible to wear Shaatnez – linen and wool combined – which is forbidden in every other instance.

More importantly, regarding the Meil HaEphod of the Kohen Gadol the pasuk says it should be made “Klil Tekhelet” all of tekhelet (which is reminiscent of Korach’s “tallit shekulo Tekhelet “). And by the Kohen’s tzitz , (which certainly reminds us of the word, tzitzit,) worn on his forehead, it  says to put in on a Ptil Tekhelet, just as it says to put on the corners of our garments by tzitzit.

This then, is the essence of the argument between Moshe and Korach- Do the Tekhelet and the tzitzit function more like the Meil HaEphod, or more like the tzitz?

Regarding the meil the pasuk says that it will be “Lekavod Veletifaret” (Tezave, 28: 2) – for honor and for beauty. Regarding the tzitz it says” And it shall be upon Aharon’s forehead, that Aharon may bear the sins of the holy things which Bnai Yisrael make holy” (Tezave, 28:38).

Korach felt  that the “entire congregation is holy”, and  that the Tekhelet is like the Meil, reflecting honor and beauty, automatic, and without any effort. This is where Korach was mistaken. No one is automatically holy. “Tekhelet resembles the sea and the sea resembles the sky, and the sky resembles God’s holy throne” (Sifre, Shlach, 15:39). The Tekhelet strings are meant to be the tool we use to make ourselves holy. They are more like  the tzitz in that they are meant to prevent us from sinning, as it says, “Lo taturu” do not stray after your eyes. We are meant to look at them and be reminded of all the mitzvot, “uretem oto uzechartem“, and then we must begin the hard work of “veasitem otam” doing the mitzvot, as we set out on the long and difficult journey of becoming holy.